Vayedaber

Beitsah

Daf 12a

משנה: שְׁלשָׁה דְבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת. וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב. וְאֵין אוֹפִין פִּיתָּן 12a גְּרִיצוֹת אֶלָּא רְקִיקִין. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא לֹא הָיוּ אוֹפִין פִיתָּן גְּרִיצוֹת אֶלָּא רְקִיקִין. אָֽמְרוּ לוֹ מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ שֶׁהָיוּ מַחְמִירִין עַל עַצְמָן וּמְקִלִּין עַל כָּלִ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אוֹפִין פִּיתָן גְּרִיצוֹת וָחֹרִי:

Traduction

En 3 points, R. Gamliel (62)Quoique descendant d'Hillel. partage l’avis sévère de Shammaï: on ne doit pas le jour de fête enfouir des objets chauds pour les maintenir en cet état jusqu’au samedi, ni dresser en ce jour un chandelier composé de pièces, ni cuire de gros pains, mais des minces. R. Gamliel ajoute que cela se faisait ainsi du temps de son père. Nous ne pouvons pas tenir compte de ce que faisait ton père, lui dit-on; car il était très sévère pour lui-même et autorisait tout Israël à cuire de grosses miches de pain, ou des gâteaux.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין טומנין את החמין מיו''ט לשבת. דקסברי ב''ש אין אופין אא''כ עירב בפת ואין מבשלין אלא א''כ עירב בתבשיל ואין טומנין אלא א''כ היו לו חמין טמונים מעי''ט וב''ה סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד. ולענין פסק הלכה נתבאר לעיל דהמסקנא שצריך בעירובי תבשילין פת ובשר:

ואין זוקפין את המנורה בי''ט. בגמרא מפרש דבמנורה של פרקים קאמר שאם נתפרקו הפרקים אין מחזירין אותן וב''ה סברי הואיל דחזרת החוליות אין בה אלא משום דהוי כבונה ואין בנין בכלים אלא בבית ואהלים הוא דשייך בנין:

ואין אופין פיתן גריצות. ככרות עבות אלא רקיקין דקין שאין אופין פת מרובה בי''ט משום טירחא וב''ה סברי אופין פת מרובה שבזמן שהפת מרובה היא נאפית יפה:

וחרי. בגמרא מפרש חד אמר מלשון חרי האף הגדול הזה כלומר עיסה גדולה הנאפית ונחרכת ע''ג גחלים של אש דבעיא היסק גדול וחד אמר מלשון שלשה סלי חורי על ראשי כלומר חררות גדולות הראויות על שלחן המלך. ואין הלכה כר''ג בכל הא דמחמיר כב''ש:

משנה: אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל. מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּיטּוֹת וּמַנִּיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים וַחֲכָמִים אוֹסְרִין׃

Traduction

Le même (R. Gamliel) enseigna aussi 3 règles d’allégement: 1. il est permis de balayer entre les lits, 2. de poser de l’encens sur le charbon pour répandre une bonne odeur (63)Cf. (Berakhot 6, 6)., 3. d’avoir le soir de Pâques un agneau ''armé'' (de toutes ses parties); les autres sages interdisent ces 3 points.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אף הוא. ר''ג היה אומר ג' דברים להקל:

מכבדין בין המטות. שהיו רגילין להסב על המטות ולאכול והואיל ומקום מיעוט הוא מכבדין בי''ט שם ולא חיישינן משום אשוויי גומות כדחיישינן גבי בית שהוא גדול וא''א שלא יהיה שם גומא:

ומניחין את המוגמר בי''ט. לבונה ע''ג גחלים כדי להריח בה אבל לגמר את הכלים לכ''ע אסור:

גדי מקולס. כרעיו ובני מעיו תלוין חוצה לו בצידו וצולהו והיו עושין כך זכר לפסח כדכתיב ראשו על כרעיו ועל קרבו:

מקולס. כגבור שכלי זיינו עמו. וכובע נחשת תרגומו וקולסא דנחשא. פ''א מקולס מכובד מלשון קילוס:

וחכמים אוסרין. בשלשתן בכיבוד משום אשווי גומות ובמוגמר משום דלאו שוה לכל נפש הוא שאינו אלא למפונקים ולמי שריחו רע וגדי מקולס מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים:

הלכה: אַבָּא בַּר רַב חוּנָה אָמַר. [הָדָא דְתֵימַר] בְּשֵׁלֹּא עָשָׂה לוֹ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. אֲבָל אִם עָשָׂה לוֹ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין מוּתָּר. מַה בֵין תַבְשִׁיל מַה בֵין חַמִּין. תַּבְשִׁיל דַּרְכּוֹ לוֹכַל מִמֶּנּוּ. חַמִּין אֵין דַּרְכּוֹ לִשְׁתוֹת מֵהֶן.

Traduction

Toutefois, dit Aba b. R. Houna, l’interdit de Shammaï est seulement applicable à celui qui n’a pas fixé d’avance d’eruv pour les mets (préparés d’avance); mais à celui qui a posé cet eruv, la conservation de l’eau chaude est permise. Pourquoi y a-t-il plus de sévérité au sujet de cette dernière que pour la cuisson des mets, permise en petite quantité le jour de fête? C’est qu’au mets on a l’habitude de goûter en ce jour, non à l’eau entièrement mise de côté pour le lendemain.

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא דתימר בשלא עשה לו ע''ת. בהא קסברי ב''ש דאף ע''ג דמי שלא הניח ע''ת מתירין לו לאפות פת אחת ולבשל קדירה אחת כדאמרינן לעיל בהלכה א' מ''מ לטמון לו חמין לא התירו וטעמא כדמפרש לקמיה מה בין חמין ובין תבשיל שהתבשיל דרכו לאכול ממנו כלומר גם היום יכול לטעום ולאכול ממנו אבל חמין כשמטמין אין דרכו לשתות מהם היום ומוכחא מילתא דאדעתא דשבת קעביד והרי לא הניח עירובי תבשילין:

אבל אם עשה לו עירובי תבשילין. אף לב''ש מותר ומה בין תבשיל ומה בין חמין בשלא הניח עירובי תבשילין תבשיל דרכו וכו' כדפרישית:

הלכה: שֶׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּיטּוֹת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. פְּעָמִים הַרְבֶּה אָכַלְתִּי אֶצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְלֹא הָיוּ מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּיטּוֹת. אֶלָּא סַדִּינִים הָיוּ פוֹרְשִׂין עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָאוֹרְחִין יוֹצְאִין הָיוּ קוֹפְלִין אוֹתָן. אָֽמְרוּ לוֹ. אִם כֵּן אַף בַּשַּׁבָּת מוּתָּרִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. שֶׁלְבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַמֻּגְמָר בִּמְגוּפָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. פְּעָמִים הַרְבֶּה אָכַלְתִּי אֶצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְלֹא הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַמֻּגְמָר בִּמְגוּפָה. אֶלָּא פֻּרְדִּיסְקִים הָיוּ מְעַשְּׁנִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָאוֹרְחִין נִכְנָסִין הָיוּ פוֹתְחִין אוֹתָן. אָֽמְרוּ לוֹ. אִם כֵּן אַף בַּשַּׁבָּת מוּתָּרִין לַעֲשׂוֹת כֵּן.

Traduction

Chez R. Gamliel, on balayait entre les sophas. Maintes fois, dit R. Eliézer b. R. Çadoq, j’ai mangé chez R. Gamliel, et l’on ne balayait pas entre les sophas (sur lesquels on est assis pour le repas), mais on étendait des draps à terre, et dès que les invités sortaient, on repliait ces draps, de façon à enlever toutes les miettes. Si l’on agit ainsi, fut-il observé, c’est permis aussi le samedi. Chez R. Gamliel, on apportait l’encens à brûler dans des cylindres (tuyaux). Maintes fois, dit au contraire R. Eléazar b. R. Çadoq, il m’est arrivé de manger chez R. Gamliel, et l’on n’y apportait pas l’encens de cette façon, mais dans des cassolettes perforées (et enfermées), contenant la fumée odorante depuis la veille de la fête; et lorsque les invités étaient réunis, on ouvrait les cassolettes. S’il en est ainsi, dit-on, c’est permis aussi le samedi. – (64)Suit un passage déjà traduit au (Pessahim 7, 1)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' של בית ר''ג וכו'. הכל בתוספתא פ''ב:

במגופה. כלי כמגופה העשוי לכך:

פרדיסקים. ובתוספתא גריס ערדיסקאות והוא כלי מלא נקבים והעשן שהיו מכניסין שם מערב יום טוב כשפוקקין הנקבים ובי''ט היו פותחין אותן:

וְעוֹשִׂין גְּדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין: אֵי זֶהוּ גְדִי מְקוּלָּס. כּוּלּוֹ צְלִי רֹאשׁ֥וֹ עַל כְּרָעָ֖יו וְעַל קִרְבּֽוֹ. שָׁלַק מִקְצַת וּבִישֵּׁל מִקְצַת אֵין זֶה גְדִי מְקוּלָּס. מַכְנִיסִין גְדִי מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְחַג (וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן) [וּבְלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן] שֶׁלְפֶּסַח. מַכְנִיסִין עֵגֶל מְקוּלָּס בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח אֲבָל לֹא גְדִי מְקוּלָּס. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יסֵה. תֵּווּדֵוֹס אִישׁ רוֹמִי הִנְהִיג אֶת אַנְשֵׁי רוֹמִי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין גְּדָיִים מְקוּלָּסִין בְּלֵילֵי פְסָחִים. שָׁ‍ֽלְחוּ חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ לוֹ אִילוּלֵי שֶׁאַתּ תֵּווּדַס לֹא הָיִינוּ מְנַדִּין אוֹתָךְ. מָהוּ תֵּווּדַס. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. דַּהֲוָה מְשֵׁלֵּחַ פַּרְנָסַתְהוֹן דְּרַבָּנִן. לֹא נִמְצֵאתָ מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוּץ. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוּץ צָרִיךְ נִידּוּי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שלק מקצת. או בישל מקצת אין זה גדי מקולס:

מכניסין עגל מקולס. ולא גזרינן אטו גדי מקולס:

מהו תודוס. מה שבחו ששלחו לו אלולא שאת תודוס:

לידי אכילת קדשים בחוץ. כלומר שנראה כאוכל קדשים בחוץ:

וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּמְנוֹרָה שֵׁל פְּרָקִים. אֲבָל בִּמְנוֹרָה שֶׁאֵינָהּ שֵׁל פְּרָקִים לֹא בְדָא. כְּהָדָא תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹן יְתִיבִין. נָֽפְלָת מְנַרְתָּא קוֹמֵיהוֹן וַהֲוָה כָל חַד וָחַד שְׁמִיט גַּרְמֵיהּ וַעֲרַק.

Traduction

– L’interdit ''de dresser un chandelier'' est applicable à celui qui est composé de parties qui s’emboîtent, mais non à tout autre chandelier, sans pièces. Ainsi il arriva qu’en présence des élèves de R. Yossé, assis ensemble à l’étude, un tel chandelier tomba; chacun s’enfuit aussitôt pour éviter de le relever (se conformant à l’avis de Shammaï).

Pnei Moshe non traduit

במנורה של פרקים. דמיחזי כבנין:

לא בדא. אסרי ב''ש לזקפה בי''ט:

נפלת מנרתא קומיהן. ושל פרקים הוה ונתפרקו החוליות מחמת הנפילה והיה כל אחד ואחד נשמט וברח משם שלא רצו להחזירה הואיל ור''ג מחמיר כב''ש:

אֵין אוֹפִין פִּיתָּן גְּרִיצוֹת אֶלָּא רְקִיקִין. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ מְיַיגְעוֹ. אַף הוּא אֵינוֹ אוֹפֶה אֶלָּא צוֹרְכוֹ. רִבִּי אָחָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה: וְרַבָּנִן שָֽׁמְעִין לָהּ מִן הָדָא. וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חוֹרִי עַל רֹאשִֽׁי׃

Traduction

– ''On ne cuira pas des gros pains, mais des minces''; car celui qui aura la peine de recommencer souvent cuira seulement le strict nécessaire (ce qui n’aurait pas lieu pour le gros. Quant au dernier terme de la Mishna, dit R. Aha, il signifie: grosse pâte, comme dans cette expression (Dt 29, 23): pourquoi cette colère si forte? Selon les autres sages, il s’agit de beaux pains, comme dans ce verset (Gn 40, 16): j’avais sur la tête 3 paniers de pains blancs.

Pnei Moshe non traduit

מתוך וכו'. כלומר דטעמא דאסרי לאפות פת גריצין דמתוך שאתה מייגעו לעשות רקיקין דקין אף הוא אינו אופה אלא כדי צורכו היום ואם אתה מתירו לאפות פת מרובה חיישינן שמא יאפה יותר מכדי צרכו בי''ט וטרח טירחא שלא לצורך היום:

ר' אחא שמע לה מן הדא וכו'. לפרש לשון חרי קאי וכדפרישית במתני':

Beitsah

Daf 12b

משנה: 12b שְׁלֹשָה דְבָרִים רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. פָּרָתוֹ יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. וּמְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב. וְשׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּלְפְּלִין בָּרֵחַיִם שֶׁלָּהֶן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מְקָרְדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה הַבּוּרָה אֲבָל מְקַרְצְפִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְקָרְדִין אֲבָל לֹא מְקַרְצְפִין:

Traduction

Il y a trois points permis par R. Eliézer b. Azaria et interdits par les autres sages (65)V. (Eduyot 3, 10).: le jour de fête, une vache peut sortir munie d’une longe de cuir entre les cornes (ce n’est pas un transport grave), on peut étriller les animaux domestiques, et moudre le poivre (frais) dans son moulin spécial. R. Juda défend de les étriller, parce qu’il peut arriver qu’on les écorche, mais on pourra les peigner; les autres sages interdisent l’une et l’autre action.

Pnei Moshe non traduit

מתני' פרתו יוצאה וכו'. לא פרתו היתה אלא של שכנתו כדאמר בגמרא ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו:

וחכמים אוסרין. בין שהוא לנוי בין שהוא לשמר דכל נטירותא יתירתא כמשאוי הוא:

ומקרדין את הבהמה בי''ט. כדמפרש בגמרא קירוד אלו הקטנים כמין מגירה קטנה של ברזל ששיניה דקות ומגרדין בה הבהמה אע''ג דעביד חבורה התיר:

ברחיים שלהן. רחים קטנות העשויות לכך:

אבל מקרצפין. במגירה של עץ ושיניה גסות ואין עושה חבורה:

וחכמים אומרים אין מקרדין אף לא מקרצפין. והכי גריס בגמרא ובמשנה נדפס בטעות. דסברי גזרינן קירצוף אטו קירוד. ואין הלכה כר''א בן עזריה אלא במקרדין את הבהמה בלבד משום דבהא קם ליה בשיטתיה דר''ש דס''ל דבר שאין מתכוין מותר והכי קי''ל וחכמים סברי כר' יהודה בהא דאמר דבר שאין מתכוין אסור ופליגי אי גזרינן קירצוף אטו קירוד או לא:

הלכה: רִבִּי בָּא. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. דִּבְרֵי חֲכָמִים אֲפִילוּ לְהַמְשִׁיךְ בָּהּ אָסוּר. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אִם הָֽיְתָה קַרְנָהּ קְדוּחָה מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא וְאָמַר. לֹא תַנִּינָן אֶלָּא הַנָּקָה בַחֲטָם. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שׁוּר שֶׁעִיסְקוֹ רַע יוֹצֵא בַּפְרוּמְבִּיָּא שֶׁלּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה נָהֲגוּ כֵן. רִבִּי אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָה. חֲמוֹר שֶׁעִיסְקוֹ רַע יוֹצֵא בַּפְרוּמְבִּיָּא שֶׁלּוֹ. רִבִּי אִילָא רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם שִׁמְעוֹן בֵּירִבִּי חִייָה. כֶּלֶב יוֹצֵא בַסּוֹגֵר שֶׁלּוֹ. אִם לְהַכּוֹת בּוֹ. אָסוּר. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל אַפְסָרוֹ. מוּתָּר.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' דברי חכמים אפי' להמשיך בה אסור וכו'. גרסי' להא לעיל סוף פרק במה בהמה וע''ש:

גָּנִיבָה אָמַר. הֲלָכָה הָיָה מְלַמֵּד וּבָא. רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרַייָה בָעֵי. אִם הֲלָכָה הָיָה מְלַמֵּד וּבָא. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים. תַּנָּא רִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי דְבַר דְּלָייָה. אָֽמְרוּ לוֹ. אוֹ עֲמוֹד מִבֵּינוֹתֵינוּ. אוֹ הַעֲבֵיר רְצוּעָה מִבֵּין קַרְנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁהָיָה מַתְרִיס כְּנֶגְדָּן. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. פַּעַם אַחַת יָֽצְאָת. וְהִשְׁחִירוּ שִׁינָּיו מִן הַצּוֹמוֹת וּמִן הַתַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי אִידִי דְּחוּטְרָא. אִשְׁתּוֹ הֲווָת. וּמְנַיִין שֶׁאִשְׁתּוֹ קְרוּיָה עֶגְלָה. לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי: תַּמָּן אָֽמְרִין. שְׁכֵינָתוֹ הָֽיְתָה. וְיֵשׁ אָדָם נֶעֱנַשׁ עַל שְׁכֵינָתוֹ. אָמַר רִבִּי קִירִיס דְּאִירְמָה. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא סֶפֵּיקָה בְיָדוֹ לִמְחוֹת וְאֵינוֹ מַמְחֶה קַלְקָה תְלוּיָה בוֹ.

Traduction

vide

אֵי זֶהוּ הַקִּידוּר. אֵילּו הַקָּטַנִּים שֶׁהֵן עוֹשִׂין חַבּוּרָה. קִירְצוּף. אֵילּו הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין חַבּוּרָה.

Traduction

– (66)En tête est un passage traduit (Shabat 5, 4) (t. 4, pp. 63-4).. L’action d’étriller se fait avec un outil aux dents serrées et pouvant blesser; mais on ''peigne'' avec un outil aux dents espacées, qui ne peut pas blesser.

Pnei Moshe non traduit

איזהו קירוד וכו'. כדפרישית במתני':

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מְקָרְדִין אַף לֹא מְקַרְצְפִין׃ אֵין מְקָרְדִין שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי חַבּוּרָה. וְלֹא מְקַרְצְפִין שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי תְלִישָׁה.

Traduction

Les autres sages interdisent les 2 actes, de crainte qu’en peignant l’animal, on lui arrache des poils.

Pnei Moshe non traduit

שלא יבא לידי תלישה. השער וס''ל דבר שאין מתכוין אסור:

שֶׁלְּבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ שׁוֹחֲקִין אֶת הַפִּילְפְּלִין בָּרֵיחַיִים שֶׁלָּהֶן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. פַּעַם אַחַת אָכַל אַבָּא אֶצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו אֵיְנָגַרִין וּבְתוֹכָן פִּילְפְּלִין שְׁחוּקִים. כֵּיוָן שֶׁטַּעֲמָן מָשַׁךְ יָדוֹ מֵהֶן. אָֽמְרוּ לוֹ. אַל תָּחוּשׁ לָהֶם. מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב הֵן שְׁחוּקִין. וְיֵעָשֶׂה רִבִּי צָדוֹק כְּשׁוֹגֵג אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְיֹאכַל. אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהַתִּיר מְלָאכָה עַל יְדִי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

– Chez R. Gamliel (67)Tossefta à ce, ch. 2, et ci-dessus, 1, 10., on faisait moudre le poivre dans son moulin spécial. Un jour, dit R. Eléazar b. R. Çadoq, mon père mangea chez R. Gamliel, et on lui apporta de la sauce au vin oinogaron, où il y avait du poivre pilé fraîchement. Dès qu’il en sentit le goût, il s’en abstint. Ne crains rien, lui dit R. Gamliel, il a été pilé avant la fête. Mais R. Çadoq ne pouvait-il pas agir comme s’il mangeait de ce mets involontairement (sans exposer son hôte à la confusion d’un oubli religieux)? C’était précisément pour ne pas permettre un tel travail par l’autorité de R. Gamliel (s’il était interdit; c’était donc pour l’honorer).

Pnei Moshe non traduit

גמ' של בית ר''ג וכו'. תוספתא סוף פ''ב:

אינגורין. הוא אניגרין המוזכר בכמה מקומות:

ויעשה ר' צדוק כשוגג אצל ר''ג ויאכל. כלומר הרי אפי' למאן דאוסר לשחוק הפלפלין בי''ט דוקא לכתחלה ובמזיד הוא דאסור אבל אם כבר נשחקו מותרין הן וא''כ יעשה עצמו ר' צדוק כשוגג שהרי בדיעבד הוא ולמה לא אכל:

אלא שלא להתיר מלאכה על ידי ר''ג. הראה אותו שלא להתיר מלאכה בפעם אחרת בבית ר''ג לפי שכסבור היה שנשחקו היום ולפיכך אפי' בדיעבד לא רצה לאכול עד שאמר לו אל תחוש מעי''ט שחוקין הן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source